תוף מדבר

תוף מדבר
סיווג	ממברנופוניים
קבוצה	תוף שעון חול

תוֹף מְדָּבֶּר (באנגלית: talking drum; בצרפתית: Tama או le tambour parlant; בשפת מנדינקה: Tama; בשפת יורובה: gangan, dumdum; בשפת האוסה: kalangu; בשפת דגומבה: lunna) הוא תוף המשמש במוזיקה של מערב אפריקה. אחד מכלי הנגינה של הגריוט. התוף, בתבנית של שעון חול, מורכב משני תופים המחוברים ביניהם ברצועות עור הניתנות למתיחה על מנת לשנות את גובה הצליל המופק. ייחודו של התוף הוא ביכלתו להפיק צלילים המזכירים דיבור אנושי בטון ובפרוזודיה (מאפיינים אקוסטיים של הדיבור). נגן מיומן מסוגל להפיק "משפטים" הנשמעים כשיר. התוף נפוץ בקרב קבוצות אתניות במערב אפריקה כגון יורובה, מנדינקה, דגומבה והאוסה באזור האימפריה ההיסטורית של גאנה, דרום-מערב ניגריה ובנין.

גדלים וצורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוף המקובל הוא באורך של כ-13 ס"מ וקוטר כל תוף 7 ס"מ, אם כי קיימים תופים במגוון גדלים. ניתן למצוא "אשכולות" של תופים בגדלים שונים בהם ניתן לנגן יחד במגוון רחב יותר גל גבהי צליל. כן ניתן למצוא תופים שלהם יש רק "צד אחד" של "שעון החול" (במבנה שמזכיר מעט דרבוקה).

גוף התוף יכול להיות עשוי מעץ או חרס.

שיטת הפקת הצליל[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוף נתלה על הכתף עם רצועה ומוחזק בין המותן ליד החובקת אותו, כאשר הצמדת התוף למותניים מותחת את המיתרים ובתורם את עור התוף ומעלה את גובה הצליל. הנגן אוחז בידו השנייה מוט כפוף עם גולה בקצהו, בו הוא יכול להכות באזורים שונים על גבי עור התוף.

שימוש היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוף היה מסוגל להעביר הודעות מכפר לכפר, בשל היכולת לחקות באמצעות התיפוף צלילים דומים לשפה מדוברת. העובדה ששפות מערב אפריקה הן שפות טונאליות, איפשרה העברת מסרים באמצעות שינויי טון בלבד, ללא עיצורים. ה"שפה" בה נעשה שימוש להעברת המסרים כללה מילים פשוטות וחיוניות וסמנים שסיפקו הקשר. כך, הודעה של מילים ספורות התארכה לשיר קצר, הכולל את מילות המסר וביניהן סמנים ווקליים שסיפקו את ההקשר. על השיר ניתן לחזור מספר פעמים והוא נשמע במרחק של 5–6 ק"מ.